טיפול בפחד במה

לפחד הזה יש לי “חיבה” מיוחדת. בעברי הרחוק הייתי פסנתרנית ולמדתי בתיכון לאמנויות תלמה ילין. היום, בדיעבד, אני יודעת שסבלתי מפחד במה ברמה גבוהה מאוד. בעצם ידעתי גם אז: הרגשתי את הפחד בבחינות ובקונצרטים. אבל לא הייתה לזה שום התייחסות. זה היה דבר “טבעי”, כולם חרדים, והטיפול המקובל היה “קחי חצי כדור וזה יהיה בסדר”. היום אני יודעת שהפחד הזה פגע בביצועים שלי ובהערכה העצמית שלי, וכנראה בגללו לא המשכתי בתחום.

סיימתי את הלימודים המוזיקליים בגיל 18 וסגרתי את הפסנתר להרבה שנים. בלימודים שבחרתי (תואר ראשון במדעי ההתנהגות, תואר שני בפסיכולוגיה חברתית ותואר שני נוסף בעבודה סוציאלית קלינית) תמיד נמשכתי לעיסוק בחרדות. בלי לשים לב ניסיתי לסגור מעגל, למצוא מזור לפחד שנחרט עמוק.

לסגור מעגל

למדתי הנחיית קבוצות, וזו הייתה חוויה מחזקת: עמידה מול קבוצה, מול הפחד הכי גדול שלי, אבל בלי לנגן. התגברתי על הפחד. בשפה המקצועית זו הייתה חשיפה הדרגתית ומוצלחת.

בסטאז’ של לימודי הביופידבק היה לי ברור שאעבוד עם מוזיקאים ואחזק אותם במקום שבו אני הייתי זקוקה לעזרה. וכך היה: עבדתי עם חמש זמרות ופסנתרנית מתלמה ילין. לימדתי טכניקות הרפיה ודרכי חשיבה שאפשרו להן להתמודד עם הפחד ולהתגבר עליו. הסיפוק בסוף התהליך, ומכתבי התודה שקיבלתי, היו גדולים מאוד.

בלימודי ה-CBT למדתי עוד טכניקות להתמודדות עם הפחד, והיום אני מטפלת בקליניקה באנשי במה עם תשוקה גדולה. הייתי שם. אני יודעת בדיוק איך זה מרגיש, מה קורה בראש ובגוף, ואני יודעת איך לעזור.

אם אתם חלק מהאוכלוסייה המיוחדת הזאת, אני מזמינה אתכם לשים את הכדורים בצד ולקבל כלים שילוו אתכם בדרך הבימתית שלכם.